אתגר ה-58 שקלים: כך תהפכו עודף מכרטיס נטען לאוצר ב'חיסכון לכל ילד'
גיליתם עודף בכרטיס הנטען של הילדים? במקום שילך לאיבוד, למדו איך להפוך אותו להפקדה חודשית ב'חיסכון לכל ילד' בעזרת 'אתגר 58 השקלים'. מדריך פרקטי להורים ולילדים.
אתגר 58 השקלים הוא שיטה להורים וילדים להפוך עודפים שנשכחו בכרטיסים נטענים להפקדה בתוכנית 'חיסכון לכל ילד'. הרעיון הוא לצבור את הסכומים הקטנים ולהעביר סכום שווה ערך (כמו 58 שקלים) לחיסכון, ובכך ללמד התמדה וערך לכסף תוך הגדלת החיסכון ארוך הטווח של הילדים.
הטיול השנתי נגמר, הילדים חזרו עייפים ומרוצים, ועל הכרטיס הנטען שנתתם להם נשארו 17 שקלים. מה עושים איתם? רובנו פשוט נשכח מהם. הכסף הזה, “שקוף” ודיגיטלי, מצטרף לעוד יתרות קטנות מכרטיסים קודמים, והופך לאבק פיננסי. אבל מה אם נגיד לכם שאפשר להפוך את האבק הזה למטמון?
בדיוק בשביל זה יצרנו את “אתגר ה-58 שקלים”. זהו משחק משפחתי פשוט שהופך את כל העודפים הקטנים האלה לכוח-על של חיסכון. בואו נתחיל.
הכסף השקוף שנשאר מאחור: מה קורה לעודף בכרטיס הנטען?
כרטיסים נטענים הם כלי נהדר ללמד ילדים על תקציב מוגבל. אבל יש להם “באג” קטן: כמעט תמיד נשארת בהם יתרה קטנה, 5, 15, או 30 שקלים. הסכומים האלה קטנים מכדי לצאת במיוחד למשוך אותם, אבל גדולים מכדי לוותר עליהם.
ברוב המקרים, הכרטיס נזרק למגירה והכסף נשכח. לאורך זמן, הסכומים הקטנים האלה יכולים להצטבר לעשרות ומאות שקלים שהולכים לאיבוד. כאן בדיוק נכנס האתגר שלנו.
הכירו את “אתגר ה-58 שקלים”: להפוך אבק דיגיטלי למטמון
הרעיון פשוט: במקום לתת לכסף להתאדות, אנחנו הופכים אותו ליעד חיסכון חודשי. למה 58 שקלים? כי זהו הסכום הבסיסי שהמדינה, דרך המוסד לביטוח לאומי, מפקידה מדי חודש לכל ילד בתוכנית “חיסכון לכל ילד”.
“אתגר ה-58 שקלים” אומר ככה: בכל פעם שנשאר עודף בכרטיס נטען, או כשיש כסף קטן פנוי, “מחלצים” אותו ושמים בקופה ייעודית. ברגע שמצטברים בקופה 58 שקלים, אנחנו משתמשים בסכום הזה כדי לממן את הכפלת ההפקדה החודשית בתוכנית הממשלתית. כך, במקום 58 שקלים בחודש, הילדים יקבלו 116 שקלים.
כמה באמת עולה להוציא את הכסף? המדריך לעמלות הנסתרות
לפני שרצים למשוך את העודף, חשוב להבין: גם להוציא כסף עולה כסף. חברות הכרטיסים גובות עמלות על פעולות כמו משיכת מזומן או פדיון מלא של היתרה. עמלות אלו יכולות “לאכול” חלק גדול מהסכום הקטן שאתם מנסים להציל.
לדוגמה, עמלת משיכה יכולה להיות סכום קבוע, כמו 7 שקלים. אם נשארו לכם 10 שקלים בכרטיס, תשלום של 7 שקלים עמלה פשוט לא משתלם. חשוב לבדוק תמיד את תנאי הכרטיס הספציפי שלכם מול החברה שהנפיקה אותו, כי התעריפים משתנים.
כדי לעזור לכם להחליט, הכנו טבלת החלטה פשוטה:
טבלת החלטה: מתי “מחלצים” את העודף מהכרטיס הנטען?
| סכום העודף שנותר בכרטיס | עמלת משיכת מזומן/פדיון יתרה (דוגמה: 7 ש”ח) | המלצת “בנק-קט” |
|---|---|---|
| 10 ש”ח | 7 ש”ח | לא כדאי למשוך. העמלה “אוכלת” 70% מהסכום. עדיף להשתמש ביתרה בקנייה הבאה או להטעין מחדש. |
| 30 ש”ח | 7 ש”ח | גבולי. העמלה היא כ-23% מהסכום. אפשר למשוך, אבל עדיף לצבור עוד קצת כדי למקסם את החיסכון. |
| 60 ש”ח | 7 ש”ח | כדאי למשוך! העמלה היא כ-12% בלבד. זהו סכום מצוין להעביר לקופת “אתגר ה-58” ולהפקיד בחיסכון לכל ילד. |
איך מפקידים את הכסף בפועל ל”חיסכון לכל ילד”? מדריך טכני להורים
כאן מגיע החלק המעשי. חשוב לדעת שלא ניתן להפקיד כספים באופן עצמאי וישיר לתוכנית “חיסכון לכל ילד”. אבל יש דרך חכמה לעקוף את המגבלה הזו ולהשתמש בכסף שצברתם באתגר.
שלב 1: פותחים “קופת אתגר 58”
הקימו קופה פיזית בבית (צנצנת, קופת חיסכון) או חשבון ייעודי וירטואלי. לתוכה תעבירו כל סכום ש”חולץ” מכרטיס נטען או כל כסף קטן אחר שהחלטתם להקדיש לאתגר.
שלב 2: מגדירים הכפלה באתר הביטוח הלאומי
ברגע שצברתם בקופה 58 שקלים (או יותר), היכנסו לאתר המוסד לביטוח לאומי. שם, תחת אזור “חיסכון לכל ילד”, תוכלו לבחור באפשרות להכפיל את החיסכון החודשי. פעולה זו מורה לביטוח הלאומי להעביר 58 שקלים נוספים מקצבת הילדים שלכם ישירות לחיסכון של הילדים.
הכסף שצברתם ב”קופת האתגר” הוא הכסף שמממן את ההחלטה הזו. במקום שה-58 שקלים ירדו מהתקציב השוטף שלכם, הם מגיעים מהכסף ה”אבוד” שאספתם. לפני שמתחילים, כדאי להכיר את כל האפשרויות בתוכנית, ומומלץ לקרוא את המדריך על חיסכון לכל ילד, השוואת מסלולים ואיך לבחור.
מאתגר אישי למשחק משפחתי: כך תרתמו את הילדים למשימה
כדי שהאתגר יהפוך לכלי חינוכי אמיתי, שתפו את הילדים!
- לוח מעקב: צרו לוח פשוט עם 58 משבצות. על כל שקל שנכנס לקופת האתגר, הילדים צובעים משבצת או מדביקים מדבקה.
- “טקס הפקדה” חודשי: כשהקופה מתמלאת, ערכו טקס קטן שבו אתם מראים לילדים איך אתם מפעילים את ההכפלה באתר (או פשוט מספרים להם שהצלחתם במשימה החודשית).
- שיחה על צמיחה: הסבירו להם שהכסף הקטן הזה לא סתם נשאר בצד. אפשר להסביר להם שבעצם, הכסף שלך לא ישן בבנק! (מה הוא כן עושה?), אלא עובד וגדל עם הזמן.
האתגר הזה הוא הזדמנות מצוינת לתרגל יחד דחיית סיפוקים והתמדה, בדומה למצב שבו הילדים רוצים פלייסטיישן ומחליטים לחסוך יחד למטרה גדולה.
מ-58 שקלים היום ל-1,392 שקלים בשנה: מה כוחה של התמדה?
היופי באתגר הוא האפקט המצטבר. תוספת של 58 שקלים בחודש אולי נשמעת קטנה, אבל היא הופכת לתוספת של 696 שקלים בשנה. יחד עם ההפקדה הבסיסית של המדינה, סך החיסכון השנתי בתוכנית (עם הכפלה) מגיע ל-1,392 שקלים, וזאת עוד לפני התשואות שהכסף יכול לצבור לאורך השנים.
ההבנה הזו היא שיעור חשוב בכוחה של התמדה וריבית דריבית. זהו צעד קטן בדרך לבניית חוסן פיננסי, שיעזור לילדים להתמודד עם אתגרים כלכליים בעתיד, כמו למשל במקרה של מ״אוי, נשבר לי הפלאפון״ לחוסן פיננסי.
שאלות של אלופים: מה הילדים צריכים לדעת על החיסכון שלהם?
הסבירו לילדים לאן הכסף הולך, בהתאם לגילם. לילדים בני 7 אפשר להסביר ש”אנחנו שמים את הכסף בקופה מיוחדת של המדינה, והיא שומרת עליו ונותנת לו ‘ויטמינים’ כדי שיגדל”. לילדים בני 12 כבר אפשר להסביר על מושגים כמו קופת גמל ומסלולי השקעה.
תרגילים כאלה הם חשובים במיוחד. לפי נתוני בנק ישראל, ציון האוריינות הפיננסית בישראל הוא 64, בדומה לממוצע במדינות ה-OECD, מה שמדגיש כמה חשוב להעניק לילדינו כלים מעשיים כאלה.
מה חשוב לזכור?
- האתגר הוא כלי חינוכי: המטרה היא ללמד על ערך הכסף, התמדה ועמלות, לא רק להגדיל את החיסכון.
- בדקו עמלות: לפני משיכת יתרה מכרטיס נטען, בדקו תמיד את העמלות כדי לוודא שהפעולה משתלמת.
- הכפלה היא גמישה: ניתן להתחיל ולהפסיק את הכפלת החיסכון בביטוח לאומי בכל שלב.
- התאימו את העיקרון: אין לכם כרטיס נטען? השתמשו בעודף מהארנק או בכל “כסף קטן” אחר. העיקר הוא התרגול וההרגל.
רוצים להתחיל בבית? בנק-קט מלווה אתכם ואת הילדים בצעדים הראשונים אל ניהול כסף חכם, לפי שיטת שלוש הקופות: חיסכון, בזבוז ותרומה. הצטרפו ובנו יחד הרגלים פיננסיים בריאים
שאלות נפוצות
האם אפשר להפקיד סכום אחר מ-58 שקלים באופן עצמאי ל'חיסכון לכל ילד'?
מה קורה אם אין לי כרטיס נטען? איך אפשר ליישם את האתגר?
האם הכפלת הסכום דרך ביטוח לאומי היא פעולה חד פעמית?
באיזה גיל כדאי להתחיל את האתגר?
מקורות
המידע במאמר זה הוא חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, מס או פנסיה, ואינו תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוני המשפחה. ביצועי השקעה בעבר אינם מבטיחים תשואה עתידית.
