לתת זמן ולא רק כסף: המדריך לנתינה משפחתית שיוצרת ילדים נדיבים

כולנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו להיות אנשים טובים ונדיבים. אנחנו מלמדים אותם לשים כסף בצד ב”קופת התרומה”, בדרך כלל 10% מדמי הכיס, ומסבירים להם על חשיבות העזרה למי שאין לו. אבל אם נהיה כנים, לפעמים זה נשאר קצת מופשט. מטבע שנכנס לקופה הוא חשוב, אבל הוא לא תמיד מצליח לחבר את הילד לחוויה האמיתית של נתינה. מה אם נגיד לכם שהשקעה של כמה שעות מזמנכם שווה לפעמים הרבה יותר?

נדיבות מתחילה בבית: איך דוגמה אישית שווה יותר מאלף שקלים

ילדים הם כמו ספוג, והם לומדים בעיקר ממה שהם רואים, לא רק ממה שהם שומעים. כשהם רואים אותנו, ההורים, מקדישים זמן ואנרגיה כדי לעזור לאחרים, המסר מחלחל עמוק הרבה יותר. זה יכול להיות משהו קטן כמו לעזור לשכן מבוגר עם הקניות, או משהו מאורגן יותר כמו התנדבות משפחתית. הדוגמה האישית מראה להם שנתינה היא לא “מס” שצריך לשלם, אלא חלק טבעי וחשוב מהחיים.

החיבור בין נתינה של זמן לנתינה של כסף הופך את כל העניין למשמעותי יותר. כשאנחנו מתנדבים יחד, הילד מבין לאן הכסף מ”קופת התרומה” יכול להגיע ואיך הוא עוזר בפועל.

לא רק בחגים: הופכים את ההתנדבות להרגל משפחתי

הרבה משפחות תורמות או מתנדבות סביב החגים, וזה נפלא. אבל כדי להפוך נדיבות לערך אמיתי, כדאי לשלב אותה בשגרה. בישראל, ההתנדבות חזקה במיוחד בקרב צעירים. לפי נתונים שפורסמו ב”ישראל היום”, כ-70% מבני הנוער בישראל מתנדבים לפחות פעם בשבוע, שיעור גבוה משמעותית מכלל האוכלוסייה. החדשות הטובות הן שאפשר להתחיל הרבה קודם.

אפשר לקבוע “יום מעשים טובים” משפחתי פעם בחודש, או להצטרף לפעילות קבועה בעמותה שקרובה ללבכם. המטרה היא להפוך את הנתינה מהתפרצות חד-פעמית של רצון טוב להרגל שמלווה את המשפחה לאורך כל השנה. כשהילדים גדלים עם ההבנה שעזרה לזולת היא חלק מהלו”ז, זה הופך להיות חלק מהזהות שלהם.

“חינוך להתנדבות מגיל צעיר הוא מפתח לטיפוח דור שמאמין ביכולתו להשפיע. כאשר ילדים נחשפים לערכים של עזרה לזולת, נתינה וקהילתיות, הם לא רק לומדים להיות אנשים טובים יותר, אלא גם מפתחים מיומנויות משמעותיות שיכולות ללוות אותם לאורך חייהם.” (המועצה הישראלית להתנדבות)

מקופת הכסף לקופת הזמן: רעיונות לנתינה משפחתית

אז איך עושים את המעבר מדיבורים למעשים? הנה כמה רעיונות שמחברים בין נתינה בכסף לנתינה בזמן:

מגיל אפס ועד בכלל: איך מתאימים את הנתינה לגיל הילד?

התנדבות היא פעילות הנעשית מרצונו החופשי של אדם, ללא ציפייה לתמורה כספית, במטרה לסייע לאחר, לחברה או לסביבה. המפתח להצלחה הוא התאמת הפעילות לגיל וליכולות של הילד:

• פעוטות (גיל 2-4): בגיל הזה, נדיבות היא מושג מאוד קונקרטי. אפשר ללמד אותם לחלוק צעצוע עם חבר, לעזור לסדר את המשחקים בגן, או להכין ציור לסבא וסבתא “כדי לשמח אותם”.
• ילדי יסודי (גיל 5-10): הם כבר יכולים להבין מושגים מורכבים יותר. זהו גיל מצוין להתנדבויות פיזיות פשוטות כמו אריזת סלי מזון, השתתפות בניקיון חוף הים או קטיף ירקות. נתוני הלמ”ס מ-2018 מראים כי 42% מהמתנדבים בישראל פועלים בתחום העזרה לנזקקים, כך שיש הרבה הזדמנויות.
• בני נוער (גיל 11-13 ומעלה): בגיל הזה, הם יכולים לקחת על עצמם אחריות גדולה יותר. הם יכולים לחנוך ילדים צעירים, לסייע בהכנת שיעורי בית, להדריך בתנועות נוער או ליזום פרויקטים קהילתיים משלהם. לפי נתוני המועצה הישראלית להתנדבות, 18% מבני הנוער מגיעים להתנדבות דרך המשפחה, מה שמראה על ההשפעה הגדולה שלנו כהורים.

”למה אני צריך לתת לו?”: איך מדברים עם ילדים על נדיבות?

השאלה הזאת תגיע, וזה בסדר. היא הזדמנות מצוינת לשיחה. במקום לתת הרצאה, כדאי לשאול שאלות ולפתח שיחה. אפשר לדבר על אמפתיה (“איך היית מרגיש אם…”), להסביר שלא כולם נולדו עם אותן הזדמנויות, ולהדגיש את תחושת הסיפוק והשמחה שמרגישים כשעוזרים.

השיחה הזאת חשובה לא פחות מהמעשה עצמו. היא עוזרת לילד לעבד את החוויה, להבין את ההקשר הרחב, ומחברת את הרגש למעשה. אם אתם מתלבטים איך לגשת לנושא, תוכלו למצוא רעיונות במאמר על איך לעזור לילד לבחור למי לתרום (וגם להרגיש את זה). השיחה גם יכולה להיות הזדמנות להזכיר את העיקרון של קופת התרומה ומה זה בכלל מעשר, ולהסביר איך הכסף הקטן שהם שמים בצד הופך לעזרה גדולה.

מה חשוב לזכור

• דוגמה אישית היא המפתח: ילדים לומדים ממה שאתם עושים, לא רק ממה שאתם אומרים. התנדבות משפחתית היא הדרך הטובה ביותר להטמיע ערכים של נתינה.
• חברו בין זמן לכסף: השתמשו בכסף מ”קופת הנתינה” כדי לתמוך בפעילות ההתנדבותית. זה הופך את התרומה ממופשטת למוחשית.
• התאימו את הפעילות לגיל: מצאו התנדבות שהילד יכול להשתתף בה באופן פעיל וליהנות ממנה. המטרה היא חוויה חיובית ומעצימה.
• דברו על זה: שוחחו על החוויה, על האנשים שעזרתם להם ועל הרגשות שהתעוררו. השיחה מעמיקה את הלמידה והופכת את הנתינה למשמעותית.