נקודות ומדליות באפליקציה: האם הכרטיס של הילד מחנך או רק מעודד אותו לקנות?

“אמא, תראי! קיבלתי לב של זהב כי קניתי גלידה!”, הבן שלי הכריז בהתלהבות והראה לי את מסך הטלפון. באותו רגע הבנתי שהאפליקציה של כרטיס דמי הכיס שלו לא רק מנהלת כסף, היא משחקת משחק. וזה גרם לי לשאול, מי מנצח במשחק הזה? הוא, או האפליקציה?

”עוד 100 נקודות ותקבלו מדליה!”: מה זה ‘משחוק’ ולמה הוא באפליקציות הכסף שלנו?

בואו נדבר רגע על המונח הזה, ‘משחוק’ (או Gamification). בגדול, מדובר בלקיחת אלמנטים מעולם המשחקים, כמו צבירת נקודות, קבלת מדליות, עלייה בדירוגים והשלמת אתגרים, ושילובם בסביבה שאינה משחק. למשל, באפליקציית הכושר שלכם, או כמו שגילינו, באפליקציית הכרטיס הנטען של הילדים.

חברות הפינטק הבינו שילדים (וגם מבוגרים) מגיבים היטב למשחקים. המשחוק הופך את הפעולה, שלפעמים נתפסת כמשעממת, למשהו מהנה ומלא מוטיבציה. במקום סתם “להוציא כסף”, הילד “משלים משימה”. במקום “לחסוך”, הוא “מגיע ליעד וזוכה בגביע”. המטרה היא לגרום לילדים להיות מעורבים יותר בניהול הכסף שלהם. השאלה היא מהי המעורבות הזאת בדיוק.

הפסיכולוגיה של הנקודות: האם המוח של הילד מתמכר לצריכה?

כשהילד משלים “משימה” באפליקציה ומקבל נקודות או מדליה, המוח שלו משחרר דופמין, הורמון שקשור להנאה ולתגמול. זה כיף, זה ממכר, וזה גורם לו לרצות לעשות זאת שוב. כאן בדיוק מסתתרת חרב הפיפיות.

מצד אחד, אם התגמול מגיע על פעולה חיובית כמו חיסכון של 10 שקלים כל שבוע, הילד מקשר את ההנאה לחיסכון. הוא לומד שהתמדה משתלמת. אבל מה קורה כשהאפליקציה מעניקה “בונוס” על כל רכישה, או מעלה את הילד ב”דירוג” ככל שהוא קונה יותר?

במצב כזה, אנחנו מסתכנים בתופעה שנקראת “פוינטיפיקציה” (Pointsification). הילד מתחיל לרדוף אחרי הנקודות, לא אחרי הלמידה. הוא לא חושב “האם אני צריך את זה?”, אלא “כמה נקודות אקבל על זה?”. הסיפוק המיידי של התגמול הווירטואלי הופך למטרה, והכסף האמיתי הופך לאמצעי להשגתו. זה עלול לאמן אותו לצרוך יותר, רק כדי לקבל עוד חיזוק חיובי מהאפליקציה.

איך תדעו אם האפליקציה מחנכת או רק מוכרת? צ’ק-ליסט להורים

אז איך מבדילים בין אפליקציה שהיא כלי חינוכי מועיל לבין כזו שהיא מכונת צריכה משומנת? פתחו את האפליקציה של הילד וענו על השאלות הבאות:

על מה מקבלים תגמול?

זו השאלה החשובה ביותר. האם הילד מקבל נקודות על עצם ביצוע עסקה? או שאולי הוא מקבל תגמול משמעותי יותר על העברת כסף לקופת החיסכון, על עמידה ביעד שהציב לעצמו, או על תרומה? אפליקציה טובה תתגמל מאמץ ותכנון, לא רק בזבוז.

מה שפת האפליקציה?

שימו לב למילים. האם האפליקציה משתמשת בביטויים כמו “הזדמנות אחרונה!”, “רק היום!”, “מבצע בזק”? שפה כזאת מעודדת קנייה אימפולסיבית. לעומת זאת, שפה כמו “התקדמות ליעד”, “חיסכון חכם”, “אתגר שבועי” מכוונת את הילד לחשיבה ארוכת טווח.

האם יש כלים לניהול ותכנון?

אפליקציה טובה היא יותר מארנק דיגיטלי. חפשו כלים שמאפשרים לילד לנהל את הכסף באופן אקטיבי: אפשרות להגדיר יעדי חיסכון, לראות בבירור על מה יצא הכסף (גרפים, קטגוריות), ואולי אפילו לחלק את הכסף לקופות וירטואליות. כלים אלה הם הבסיס לחינוך פיננסי לילדים לפי גיל, והם חשובים יותר מכל מדליה.

האם יש אלמנט של דחיית סיפוקים?

חינוך פיננסי אמיתי מלמד את הערך של המתנה. האם האפליקציה מציעה “ריבית” או בונוס גדול יותר על כסף שנשאר בקופת החיסכון לאורך זמן? האם אתגר חיסכון של חודשיים מתגמל יותר משני אתגרים של חודש? מנגנון שמתגמל סבלנות הוא סימן מצוין.

מתי משחק הופך למסוכן? 3 נורות אזהרה בהתנהגות הילד

האפליקציה היא רק כלי, והתנהגות הילדים היא המדד האמיתי. הנה שלושה סימנים לכך שהמשחוק משפיע עליהם לרעה:

1. הילד מדבר על “נקודות” במקום על “שקלים”: כשהם אומרים “חסרות לי 50 נקודות כדי לקנות את זה” במקום “זה עולה 50 שקלים”, זה סימן שהערך הווירטואלי החליף את הערך האמיתי בראשם.
2. אם אתם רואים שהילדים מבצעים רכישות קטנות ומיותרות: אם אתם רואים רכישות חוזרות ונשנות של פריטים זולים רק כדי “להשלים משימה” או “לעלות שלב”, סביר להניח שהאפליקציה מאמנת אותם לצרוך. זהו שיעור מצוין להסביר להם על חרטת קונים ואיך היא שיעור כלכלי חשוב.
3. הילדים מביעים תסכול אם אין תגמול מיידי: אם הילדים מאבדים עניין בחיסכון או מתלוננים שזה “משעמם” כי הם לא מקבלים מדליה על כל שקל שהם שמים בצד, זו נורת אזהרה. הם פיתחו תלות בתגמול חיצוני, והמוטיבציה הפנימית לחסוך נפגעה.

”הכרטיס הוא רק הכלי, אתם ההוראות”: איך להפוך את האפליקציה להזדמנות?

בסופו של דבר, שום אפליקציה לא יכולה להחליף אתכם. במקום לאסור על השימוש, השתמשו בה כנקודת פתיחה לשיחה. שבו עם הילדים, עברו יחד על ה”משחק” ותשאלו שאלות מנחות:

• “למה לדעתך האפליקציה רוצה שתקנה עכשיו?”
• “האם המדליה הזו שווה את 15 השקלים האמיתיים שהוצאת עליה?”
• “בוא נראה, אם לא היית קונה את זה, כמה קרוב היית ליעד החיסכון שלך לאופניים?”

השיחות האלה הופכות אתכם ממפקחים פסיביים למאמנים פיננסיים אקטיביים. זו ההזדמנות להסביר את ההבדל בין מחיר לערך, ובין סיפוק מיידי למטרה ארוכת טווח.

מעבר לנקודות: שילוב שיטת “שלוש הקופות” באפליקציות

גם אם האפליקציה לא מחלקת את הכסף באופן מובנה, אתם יכולים ליישם את עיקרון “שלוש הקופות” של בנק-קט בעצמכם. הגדירו עם הילדים שכל סכום שנכנס (בין אם מדובר בדמי כיס קבועים מההורים או מתנה כספית) מחולק. למשל, לפי חלוקת ברירת המחדל: 50% לחיסכון, 40% לבזבוזים ו-10% לנתינה.

גם אם באפליקציה הכל נמצא ב”קופה” אחת, אתם יכולים לנהל מעקב בצד ולתגמל את הילדים בעצמכם על עמידתם בכללים. תנו לו “בונוס” קטן מכם על כל חודש שהם מצליחים להעביר 50% מהכסף שלהם לחיסכון. כך, אתם מחזירים את הפוקוס למטרה האמיתית.

מה השלב הבא? ממשחוק באפליקציה לחשבון בנק אמיתי

חשוב לזכור שהאפליקציות המשחקיות הן גלגלי עזר. המטרה הסופית היא שהילדים יפתחו משמעת עצמית ומוטיבציה פנימית לנהל את כספם בחכמה. הצורך הזה רק גובר, במיוחד לאור נתונים המראים כי ציון האוריינות הפיננסית בישראל, בדומה לממוצע ב-OECD, אך עם פערים גדולים בין גברים לנשים ובין רמות הכנסה שונות, לפי נתוני בנק ישראל.

בסופו של דבר, הילדים יגדלו ויעברו לחשבון בנק אמיתי, שם אין נקודות, לבבות או מדליות על כל הפקדה. הם יצטרכו לנהל את תוכנית “חיסכון לכל ילד” שהמדינה פתחה עבורם, ולקבל החלטות על הכסף שיוכלו למשוך בגיל 18 או 21. אם הם למדו לרדוף רק אחרי תגמולים מיידיים, המעבר לעולם הפיננסי האמיתי עלול להיות מבלבל ומתסכל.

אבל אם השתמשנו באפליקציה כסימולטור, כארגז חול להתנסויות ולשיחות, הם יגיעו לשם מוכנים. הם ידעו שחיסכון הוא לא משחק, אלא כוח. הכוח להגשים את המטרות האמיתיות שלהם.

מה חשוב לזכור

• המשחוק הוא חרב פיפיות: הוא יכול להגביר מוטיבציה, אבל גם לעודד צריכת יתר. המפתח הוא להבין מה האפליקציה מתגמלת.
• אתם המאמנים, לא האפליקציה: אל תתנו לאפליקציה לנהל את החינוך הפיננסי של ילדיכם. השתמשו בה ככלי לשיחה והכוונה.
• שימו לב לסימני האזהרה: אם הילדים רודפים אחרי נקודות במקום לחסוך שקלים, זה הזמן להתערב ולהגדיר מחדש את המטרות.
• חשבו על המטרה הסופית: המטרה היא לא לנצח במשחק של האפליקציה, אלא לצייד את הילדים בכלים לנהל כסף בעולם האמיתי, שבו אין נקודות ואין מדליות.

רוצים להתחיל בבית? בנק-קט מלווה אתכם ואת הילדים בצעדים הראשונים אל ניהול כסף חכם, לפי שיטת שלוש הקופות: חיסכון, בזבוז ותרומה. הצטרפו ובנו יחד הרגלים פיננסיים בריאים